קשת שחורה: ג׳יי ג׳יי מקבוי הוצאת פנדורה מה קורה כששני כוחות טבע מנוגדים נפגשים?…


קשת שחורה: ג׳יי ג׳יי מקבוי
הוצאת פנדורה

מה קורה כששני כוחות טבע מנוגדים נפגשים?
ומה יש בקשת שמושך אותי אליה כמו ילדה קטנה?

האם זהו יופיה המרהיב או שמא השכיחות בה אנחנו פוגשים אותה?

כך או אחרת לא ניתן להתכחש לעובדה שהיא נוצרת כתוצאה משבירה, ניפוץ של קרן אור.

תמיד לימדו אותי לחשוש משבירה, מהחשש שמא לא אוכל לאחות את השברים.
עם הגיל הבנתי שלעיתים השבירה היא קורח מציאותי ואין לחשוש ממנה.
להפך, לעיתים רבות אנחנו צומחים חזקים יותר מתוך משבר,
מכושלים יותר, יפים יותר.

כעת אתייחס לשם הספר,
לאוקסימורון (ניגודיות) בין שתי המילים ״קשת-שחורה״, לא יכולתי שלא להמשך לספר ולתהות למה התכוונה הסופרת?

כך התחלתי בקריאה ומייד הבנתי את משמעות השם.
מפגש אקראי בין שני כוחות טבע אדירים בעלי ניגודיות מוחלטת, מורה/תלמידה, לבן/שחורה, בוגר/צעירה, לוי/ת׳אה.
החיבור ביניהם נפלא והרבה מעבר למשיכה הפיזית והלוהטת,
המשיכה המנטלית והיכולת שלה לעמוד מולו על אף השוני ביניהם, גרמה לי להתאהב בה.

ת׳אה – דמות נשית חזקה, לוחמת.
על אף עברה המורכב היא מסרבת להכנע ולרחם על עצמה.
אני פשוט אוהבת דמויות נשיות שיודעות לשחק עם הקלפים שנתנו להן בחכמה רבה.
ופרופסור לוי?
אחחחח מה אומר לכן, אהבתי את הניגודיות בין האני המקצועי שלוי מביא לבין האני האישי, איזה גבר מושלם!

לסיכום,
זהו יופי של רומן להעביר איתו שבת נהדרת, הכתיבה נפלאה והתרגום מעולה.

#האמזונות_של_עברית
קישור לרכישה:
https://did.li/yztlC


רק עוד דבר אחד: ג׳ונתן טרופר הוצאת כנרת, זמורה ביתן האם קיים הבדל בין רומן שכות…


רק עוד דבר אחד: ג׳ונתן טרופר
הוצאת כנרת, זמורה ביתן

האם קיים הבדל בין רומן שכותבת אשה לרומן שגבר כותב?

קבלתי את הספר הזה במתנה מחברה טובה שלי, ״קחי, אני בטוחה שתהני ממנו!״

מה את כל כך בטוחה? שאלתי אותה.
״תקראי, את הולכת לצחוק ולבכות יחד, לא בטוח שבסדר הזה, אבל בגדול זה העניין.״

אני ידועה כאחת שמקשיבה לחברות, לכן התיישבתי פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא.

זה בהחלט מוזר,
לקרוא מנקודת מבט של גבר,
יש משהו בתפיסה הרציונלית של הגברים שגורם לסיטואציות להיראות מגוחכות וכך מצאתי את עצמי צוחקת על…וצוחקת עם…
אין ספק שזוהי חווית קריאה מהממת!

סילבר בן הארבעים וארבע, יהודי, מתופף לשעבר בלהקה שדרכה נקטעה בדיוק כשנגעה בפסגה.
הוא מחלטר בחתונות וחי בנפרד מאשתו דניס וביתו קייסי.

יום אחד קייסי מגיעה לבשר לו שהיא בהריון ומעוניינת לבצע הפלה.
המום מכניסתה המחודשת לחייו ומהבשורה, הוא מלווה אותה לקליניקה, אלא שאז הוא מאבד הכרה.

כאשר סילבר מתעורר בבית חולים ומבין שיש לו מפרצת באבי העורקים והוא עלול למות.
סילבר מחליט לערוך רשימה בה הוא מונה במה עליו להשתפר:
1.להיות אבא יותר טוב
2.להיות אדם יותר טוב
3.להתאהב
4.למות

סילבר מהסס,
אין לו מושג עם מה להתחיל, הרי אין לו נסיון מעשי… וכך מתעוררת בפניו השאלה,
האם כדאי לו להמשיך לחיות או למות?

הספר מתאר סיטואציות מצחיקות, שובות לב ומרגשות כאחד.
סיטואציות מורכבות ומרגשות הופכות קלילות בעקבות פליטות פה מצחיקות.
אין ספק שזהו אחד היפים שקראתי לאחרונה.

ממליצה לכן בחום!

#האמזונות_של_עברית
קישור לרכישה:
https://did.li/kZnCN


הנפילה לפני הנסיקה – ל.מ. הולרן מאנגלית: יפעה הדר לבבות הוצאה לאור – רומן רומנטי…


הנפילה לפני הנסיקה – ל.מ. הולרן
מאנגלית: יפעה הדר
לבבות הוצאה לאור – רומן רומנטי

״טיפול במתנות שקיבלנו מאחרים אינו עונש. זו זכות.״

אני נמשכת לספרים העוסקים בטיפול פסיכולוגי/נפשי כמו דבורה לצוף. אני ממרקרת משפטים חשובים, כאלו שמהדהדים בראשי גם לאחר סיום הקריאה.

מה דעתכן על הציטוט הראשון? לכל אורך הקריאה חשבתי למה התכוונה הסופרת כשכתבה את המשפט הזה?

מה אם ״המתנות״ שקיבלנו פוגעות בנו כל כך חזק עד שהן גורמות לנו לאבד את עצמנו?

אין לנו היכולת לשלוט בכל מה שקורה לנו בחיים.
אך, יש לנו היכולת לשלוט באופן בו אנחנו מתמודדים והאופן בו אנחנו קמים.
כשחושבים על זה ומתעמקים מבינים כי זאת באמת זכות גדולה, לצמוח מתוך כאב.

וואו, איזה סיפור מדהים!

אמיליה חווה אובדן קשה בילדותה, היא מאבדת את אמה ואחיה הצעיר.
היא נשארת עם אבא אבל שלא מסוגל להיות שם עבורה ועם אחיה התאום. בנוסף, היא סוחבת על עצמה רגשות אשם.
כל אלו גורמים לה לחיות את חייה על הקצה ובחיפוש אחר רגש.
אבל, החיים לא תמיד מאפשרים לנו למתוח את הקצוות עד הסוף, כך אמיליה מוצאת את עצמה מובלת לאישפוז בכפר שיקומי ״אואזיס״ בו היא נדרשת להתחיל לטפל בעצמה.

״איפה אני מוצאת את עצמי?״
הוא חייך ואמר, ״במקום שבו אינך מחפשת.״

ד״ר צסטיין, פסיכולוג רגיש, חכם וסופר מקצועי מגיע לכפר השיקומי ״אואזיס״ אחת לשנה לשקם מטופלים.

אמיליה חדת הלשון מאתגרת אותו, היות והוא נותר איתן מולה, היא מתפתה להיסחף אחר הרגליה הישנים ולהרוס כל מה שנקרה בדרכה…

לואי למוד הניסיון לא מתרגש ממנה.
הוא עוזר לה לעבד את חוויות חייה, אבל האם יש משהו מעבר לכך?

כמו בכל מסגרת שיקומית, גם כאן, עולה השאלה מה יקרה כשאמליה וחבריה יעזבו את ״אואזיס״?
האם השיקום יצליח?

הספר מרגש ביותר, כתוב נפלא והעלילה פתלתלה ומסועפת בדיוק כמו נפש האדם.
ממליצה לכן לקרוא וליהנות!

#האמזונות_של_עברית

קישור לרכישה:
https://did.li/dTVYH


זעם מושלם: נשודה רוז ספר שלישי בטרילוגיית התנגדות. אדל הוצאה לאור ADEL זה לא ס…


זעם מושלם: נשודה רוז
ספר שלישי בטרילוגיית התנגדות.
אדל הוצאה לאור ADEL

זה לא סוד שאני אוהבת את נשודה, היא ללא ספק אחת הסופרות הנפלאות בז'אנר, היא יודעת לכתוב עלילה יוצאת דופן, פתלתלה, מפתיעה, כואבת ומלאת רגש.
ספריה הקודמים עסקו בתכנים לא פשוטים, על גבול האופל, אך האופן בו היא כותבת מאפשר לי להבין את הסצנות גם מבלי לתאר אותן לפרטי פרטים וכך אני מרגישה מוגנת.

ראשית עלי לציין שאין אפשרות לקרוא אותו כבודד.
כדי להבין את כל ההתרחשות, חייבים לקרוא את שני החלקים המעולים שקדמו לו, 'בלגאן מושלם' ו'הרס מושלם'.
אלו שיגדילו ויעשו, יקראו קודם את הסדרה המופתית״קרועים לגזרים״.

מי שטרם קראה, עצרו כאן, אזהרת ספויילר!

החלק האחרון בסדרה מציג בפנינו את סיפורו של קונור, אח של ג׳ורג׳י.
שמענו עליו בחלקים הקודמים, הסיפור שלו סקרן אותי ולכן שמחתי להעמיק את ההיכרות איתו.

הסיפור של קונור ואלינה, מעלה בפני הקורא סוגיות חשובות מאוד:
עד כמה אנשים פוסט טראומטיים מקדשים את תחושת האשמה על העבר הכואב?
עד כמה הפחד מהעתיד משמר את הטראומה?

בספרים הקודמים בסדרה עברתי מסע מטורף, הכרתי את הדמויות ולמדתי להתאהב בהן.
בכל פעם מחדש הופתעתי, נדהמתי לגלות כי דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
לעיתים הכאב היה קשה מנשוא והרצון שלי להכנס לספר ולהציל את הדמויות היה חזק ממני.

לחלק השלישי הגעתי מוכנה, כבר הכרתי את הדמויות והרגשתי בטוחה במסע.
בסוף הקריאה סגרתי את הספר וחשבתי לעצמי שנשודה עשתה עימי חסד ואיפשרה לי להגיע לסגירה מהממת.
אני מאמינה כי ישנן קוראות שיחשבו שהספר יותר מידי לאבי דאבי, שהוא פחות טוב מהספרים הקודמים שלה, עבורי הוא היווה סיכום מרגש ופרידה מושלמת מהסדרה הנפלאה הזו.

ממליצה לכן בחום!

#האמזונות_של_עברית.
קישור לרכישה:
https://did.li/9OtlC


שם הספר: כאב שם הסופרת: ס. מ. סוטו הוצאת לבבות לא פשוט לא לא התכוונתי לכתוב סק…


שם הספר: כאב
שם הסופרת: ס. מ. סוטו
הוצאת לבבות

לא❗
פשוט לא❗
לא התכוונתי לכתוב סקירה. בכלל❗
התכוונתי פשוט לקרוא. נטו.
לקרוא ולעבור הלאה, לספר הבא.
השעה חצות וחצי ואני כותבת עכשיו,
אפילו לא סיימתי את הספר…
אבל האצבעות פשוט רועדות לי,
הלב שלי כרגע במצב של תק תק תק תק
בקצב מהיר ורצחני… תק תק תק תק

זאת הפעם הראשונה שהייתי חייבת לעצור את המילים שמרצדות לי מול העיניים על מסך הטלפון ופשוט להקיא את המילים שלי לדף.
כן, להקיא את המילים שלי לדף.
בהכי בוטה שיכול להיות.
ותסלחו לי, אבל כרגע לא בא לי לחשוב על התחביר הנכון של המשפט…

נפשי שבורה,
הצלקות נפתחות שוב ושוב
עיניי נפוחות ואדומות
נקודות שחורות מרצדות מולן
החרדה מחלחלת אל תוך הוורידים
לחיים רטובות
והדמעות לא מפסיקות…
כואב לי הכל…
הלחץ בתוך הראש,
אין בי רוח, היא כבתה כבר מזמן
הלב מדמם
והחלומות מתעתעים.
קליפה ריקה של נערה צעירה
וליבה מושחתת ונרקבת.

אני חייבת לומר שזה אחד הספרים שהכי שבו אותי. לאורך כל הספר. אבל אלה העמודים המדוייקים…

1.6% – 78.5% – בערך ב80 אחוז מהעמודים האלה
אם הייתם שומעים את הקללות
שיצאו מהפה שלי…🤬🤬🤬
78.7% – הלב שלי התחיל לדפוק
79.4% – הלב שלי דהר כמו עדר של סוסים
82.6% – 83% – הלב שלי כבר כאב מדי
84.5% – כבר דמעתי
ואני אף פעם לא דומעת / בוכה בספרים… הילדה שבי נשברה אבל הרגש האימהי שבי פשוט קרס…
86% – פאקינג בא לי לשבור את הטלפון מזעם, ואני כותבת הכל תוך כדי קריאה…
כי אני רוצה כל כך רוצה לסיים את הסיפור ומצד שני הרעיונות לא מפסיקים לזרום לי לראש…

אני רוצה לנשום,
לא אוותר על הנפש שלי
ציפור דרור קטנה ומתוקה
יום אחד אשתחרר מהכבלים
יום אחד אהיה חופשייה
אתם תיראו…
הכאב יתמוגג ואוכל לנשום…
לנשום את האוויר הצח
לשכב על הדשא הלח,
להביט למעלה אל השמיים
להביט בכוכבים המנצנצים
ולהרגיש חופשייה ביקום.

אני יכולה רק לומר לכם, שעם כל הכאב והפחד, הסבל, החששות והחרדה, שזור לו סיפור אהבה.
אין פה רק את דמותו של המפלצת…
יש פה גם נסיך…
סיפור על אהבת נעורים ועל האביר על הסוס הלבן הנלחם במפלצת.

הנערה, הנסיך והמפלצת…

קחו נשימה עמוקה
ופשוט תקראו את סיפורה של בי המתוקה.

ואתן, ילדות, נערות ונשים –
לעולם אל תפחדו לדבר.
לעולם אל תפחדו לספר.
האשמה לא בכן ❗
הייתן קורבן אבל אתן שורדות, לוחמות❗
הבושה צריכה להיות רק שלו, של המפלצת.
לא שלכן❗
אתן לא רקובות, לא מלוכלכות ולא קליפה ריקה.
אתן אהובות❗
ואני מחבקת אתכן חיבוק ענק⁦❤️⁩

מעבר למספרים שאכתוב כאן לעת צרה,
מי שתרצה לפרוק, מי שתרצה לספר, גם בעילום שם, אני כאן בשבילכן⁦❤️⁩

⚠️בבקשה, בבקשה כל מי שחוותה או מכירה מישהי שעוברת את זה, תיצרו קשר כי יש עם מי לדבר… ⚠️
👇👇👇👇👇👇
קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
1202: נשים | 1203: גברים

קישור לרכישה👇
https://www.romancebook.co.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/2898/%D7%9B%D7%90%D7%91