הזדמנות שניה / נעמה סכר

***** כל הזכויות שמורות לנעמה! אסור לעתיק או לשכפל או להעביר. קטע זה הוא רק לקריאה!*******

פרק 6

הזמן סביבי עצר מלכת. הרגשתי מסוחררת, כואבת ומושפלת. יוסי הושיב אותי על שפת המדרכה ליד המרכז המסחרי הישן. החושך סגר עלינו, רק פנס הרחוב האיר עלינו. משיחת הטלפון הקודמת הבנתי שאנחנו מחכים למישהו. חששתי לשאול למי. יוסי התהלך לידי, הלוך וחזור בקצב מסחרר. הוא היה לחוץ ולא הוריד את עיניו ממני. חושש שאנסה לברוח ממנו. לא הפסקתי לחשוב איזו טיפשה ותמימה הייתי שחזרתי לכאן. איך לא הייתי מודעת לסכנה שתערוב לי כשהגיע. לא עבר הרבה זמן עד שראיתי את אחי דוד. לא ידעתי אם עלי לשמוח. הוא היה מלווה בשלושה בחורים נוספים. נראה כי הובילו גם אותו למפגש. כשהתקרבו אלינו בחנתי אותם. הם היו נראים לי מוכרים. ואז נזכרתי שראיתי אותם במסעדה של סעיד. הם פגשו שם את יוסי ודוד באחד הערבים שמלצרתי במסעדה. הנחתי בזמנו שיש בינהם קשרים עסקיים. פניתי אליו בתחינה, ניסיון נואש לדבר לליבו  "דוד, אני מצטערת לא התכוונתי להיעלם לכם ככה.. בבקשה אל תפגעו בי, אני אחותכם". דוד הסתכל עלי מלמעלה, הוא היה מפוחד לא פחות ממני. פניו הסגירו את רגשותיו. "ענת, זה לא  משנה עכשו. אנחנו צריכים את הכסף שהיית אמורה להעביר לנו. תני לנו אותו ואף אחד לא ייפגע. לא את ולא אנחנו. את מבינה אותי ?". לא יודעת למה ציפיתי ממנו.

כל סוף נפל לי האסימון והבנתי ש מדובר בכסף. הבחורים שהגיעו עם דוד הקיפו אותנו. היתה להם ארשת פנים רצינית ומאיימת. הכל סביבי קרה כל כך מהר. אחד מהבחורים הוציא סכין מכיסו פנה ליוסי באיום "איפה הכסף שלנו, אה? אמרת שתגיע איתו. אנחנו נחסל אותך ואת אחיך".  יוסי נרעד לאחור  "בטח, בטח, אני כבר מביא לכם אותו". הוא אחז בזרועי, הרים אותי מהמדרכה במשיכה עזה אליו ואמר בלחישה. "תקשיבי לי טוב. אם חייך חשובים לך אז בואי איתי עכשו לכספומט, תוציאי בכמה משיכות את כל הכסף שלך, שמעת אותי? ". הנהנתי בהסכמה, ממהרת אחריו לבנק שהיה מולנו. "כן, אבל אני לא יודעת אם זה אפשרי" גמגמתי בפחד. יוסי התעצבן "אל תתחכמי איתי! אני צריך לשלם אותו לבחורים האלה עכשו ! אם לא אשלם אני לא אחראי למה שיקרה לך. הם מסוכנים מאוד" הוא צחק והוסיף "אם חשבת שאת פוחדת ממני, אז עכשו תביני שזה הזמן לפחד באמת". ניגשתי איתו לכספומט של הבנק השכונתי במרכז המסחרי. הבנתי את המצב והתחלתי להתפלל לאלוהים שלא יפגעו בי. בידיים רועדות שלפתי את כרטיס האשראי מהארנק והתחלתי להוציא את כל המזומנים שהיו בחשבוני. כל הכסף שהצלחתי לחסוך בחודשיים האחרונים. יוסי עמד מנגד וצפה בפעולותיי. מטרים ספורים מאתנו עמדו וחיכו החברה של סעיד. הם חיכו לכסף שלי.

סכום של 4,500 אלף שקלים הוצאו מחשבוני. כל זה קרה בפחות מעשר דקות. ביצעתי כמה משיכות עד לקבלת ההודעה כי לא נותר כסף בחשבון שלי. כשיוסי ראה את ההודעה הוא התעצבן שוב. לא התפלאתי. הבנתי שהוא כועס. פניו האדימו וגופו רעד באופן לא מוסבר. כנראה ציפה לסכום גדול יותר. "זה לא מספיק! לאן נעלם כל הכסף שלך? מתי המשכורת הבאה שלך?" "אהה, בערך עוד שבועיים " השבתי בהיסוס. "תורידי את התכשיטים שלך. גם את השעון. ותני לי את הפלאפון". שתקתי לרגע, לא מבינה. "מה ?למה?" הוא גהר בי "אני צריך לשלם להם את החוב. כדאי מאוד שאת תעשי את זה ולא הם, קדימה !". במהירות רבה השלתי מעליי את השרשרת, הטבעות ושעון ומסרתי לו אותם. "עכשו קחי את התיק שלך ועופי מפה. בעוד שבועיים בדיוק את מביאה לי את הכסף שלי או שאני אשלח אליך את החבר'ה של סעיד לגבות תשלום". הוא הרפה ממני והוסיף בנימה מלגלגת "תאמיני לי הם ימצאו אותך, בכל מקום שיצטרכו". השבתי לו   "בסדר יוסי, אני הביא לך בחודש הבא את הכסף". אחיזתו השתחררה מידי. התחלתי להתרחק ממנו לאט.. "יאללה, קדימה, לכי מכאן. לפני שהם יתחרטו ". הרמתי את התיק מהרצפה והתחלתי לרצוץ .

הרחובות החשוכים היקשו עלי. לא יודעת לאן פני מועדות. העיקר היה להתרחק מהם. לנוס על נפשי, שמה יתחרטו ויחפשו אחרי. גופי כאב, נפשי דאבה וכל מה שרציתי היה לחזור לרמת השרון, לבית של בן וליה.  לבית שהפך להיות גם שלי.  ואולי אצליח לשכוח שכל זה קרה לי. בשלב מסוים של הלילה קרסתי בבכי. לא נותרו בי יותר כוחות לרוץ. מצאתי פינה קטנה להתחמם מצינת הלילה של חודש נובמבר. התחבאתי ונחתי בה עד שעלה הבוקר. התלבטתי בני לבין עצמי אם לשוב לבית הורי, אך לא הייתי מסוגלת.  אם מבושה או פחד שמה יחזרו לחפש אותי.  המשכתי ללכת בשארית כוחותיי הגעתי לתחנת הרכבת. מסתכלת ימינה ושמאלה מחשש שעוקבים אחרי. לשמחתי הרבה נזכרתי שאתמול בבוקר קניתי כרטיס נסיעה הלוך וחזור. התחלתי בלחץ לחפש אותו בארנק . נשמתי לרווחה כשמצאתי אותו.

השעה היתה 6 וחצי בבוקר. הרכבת הראשונה יוצאת עוד חצי שעה. התקווה חזרה לליבי, היה לי כרטיס חזרה. תחושת הביטחון לא חזרה אלי עד לרגע שעליתי על הרכבת. לפתע נזכרתי בהורי. הם בטח ידאגו לי ולא יבינו איך נעלמתי מביתם. אתקשר אליהם כשהגיע והסביר שנאלצתי לחזור לעבודה.   גם בן לא יבין מדוע הקדמתי לחזור. איך הסביר שנותרתי ללא כסף וללא טלפון. הייתי תשושה מהלילה ונרדמתי במהלך הנסיעה. אירועי הלילה שעבר לא הרפו את מנוחתי. קרני השמש של הבוקר ליטפו את פניי. התעוררתי והמתנתי לרדת בתחנה. יום שישי בבוקר, השעה היתה שעת בוקר מוקדמת ולא הורגש עומס נוסעים. הרכבת עצרה בתחנה ברמת השרון ואני מיהרתי לרדת. התחלתי ללכת לכיוון הבית של בן. הדרך היתה ארוכה ומייגעת ורגליי כאבו.  לבסוף, אחרי שצעדתי מספר לא מבוטל של קילומטרים הגעתי לבית. פתחתי את הדלת עם המפתח שהיה ברשותי. עליתי לחדרי במהירות חוששת להיתקל בבן. לשמחתי הרבה הבית היה ריק מאנשים. נשמתי לרווחה. ברגע הראשון שיכולתי התקשרתי להורי והתנצלתי בפניהם. הם לעולם לא יידעו מה אחיי עוללו לי אתמול בלילה. עדכנתי אותם כי נאלצתי לשוב לעבודתי בבוקר מוקדם. עוד לא הייתי מסוגלת לדבר עם בן. נכנסתי למקלחת. זרם המים החמים הרגיע את גופי. כל שרציתי היה להיכנס  למיטה. לא נותרו בי עוד דמעות. כאן בחדרי הרגשתי בטוחה ומוגנת. רחוקה ממשפחתי ואין מי שייפגע בי. שקעתי בשינה עמוקה. בשעות הצהרים קמתי רעננה. הרמתי את הטלפון והתקשרתי לבן.   "הי בן. אני, אהה, אני הקדמתי לחזור. אני בבית" "אני שמח מאוד שחזרת. אומנם עבר יום אחד  אבל חסרת לנו". לא ידעתי מה לומר. הוא שמח שחזרתי. הוא התגעגע אלי. ליבי החסיר פעימה למשמע דבריו.  "גם אני שמחה לחזור. אספת את ליה מהגן כבר?".  "אני נמצא בפגישה משרד. אחותי לקחה אותה. הם הלכו אחרי הגן לים. אני אמור להצטרף אליהם אחרי הפגישה". "אז, יופי תהנו ונפגש בבית" השבתי לו. "את רוצה להצטרף אלינו ?מזג האוויר מצוין. אני גם בטוח שליה תשמח שתבואי. אני אבוא לאסוף אותך בעוד פחות משעה".

היססתי לרגע, מתלבטת "יהיה נחמד, את תהני. אני מבטיח לך". אוי בן, אם רק היית יודע מה עבר עלי אתמול. חשבתי לעצמי, די לרחמים העצמיים שלי. אחרי מה שעברתי מגיע לי גם להנות.  "בסדר בן, אני אשמח להצטרף". "אז נפגש בביתהרגשה של חמימות מילאה אותי. אחרי הכל אהבתי לבלות עם בן וליה. עליתי במהירות לחדרי, שלפתי את הבגד ים מהארון. הבטתי בעצמי במראה. חששתי מתגובתו של בן. הבגד ים היה ביקיני קטנטן. הצבע הלבן החמיא לגוון עורי הכהה. לבשתי את הג'ינס הצר והגופייה וירדתי לחכות לבן. עדיין הייתי עייפה מהלילה. הרשתי לעצמי לנוח על הספה ולעצום עיניים. כשבן הגיע, הוא נכנס בשקט, התיישב לידי בספה ולחש בשקט "נראה לי שמישהי כאן עייפה". התעוררתי כשהבחנתי בו יושב לידי על הספה. "לא רציתי להעיר אותך"  הוא אמר בעדינות. התמלאתי בהרגשה של חום ובטחון. "הי, כמה זמן ישנתי?" הוא היה מספיק קרוב שהצלחתי לנשום את ריחו המשכר. על פניו היה חיוך גדול וכובש. חיוך ממיס שהבליט את עיניו היפות. חייכתי אליו בביישנות. ההרגשה הזו, בכל פעם שהיה מביט בי ככה מוציאה אותי מאיזון.  עדיין הייתי נבוכה איתו. נראה היה שהוא מפיק מזה הנאה. שמתי לב שהוא הספיק להחליף בגדים. בכל הפעמים שראיתי אותו הוא לבש חליפות מהודרות. הפעם, עם מכנסי הגלישה והגופייה הוא היה נראה צעיר ומלא חיים. בן קם, הושיט אלי את ידו  ואמר לי "לא הרבה. בואי ענת, נעשה חיים". לא היה בליבי ספק שאהנה. קפצתי בשמחה מהספה והצטרפתי אליו.  בליבי, שמחתי והודיתי לאלוהים על היום. על הזמן הזה שהתאפשר לי ולו מעט מהזמן לבלום עם בן…

ramat-hasharon-model-017-c3

driven by K. Bromberg – יתורגם לעברית

תרגום חופשי: מונע / ק. ברומברג

סדרה של 8 ספרים

שלושה ספרים ראשונים זה טרילוגיה על אותו הזוג – קולטון וריילי.- מנקודת מבט של שני הגיבורים

הרביעי – נובלה קצרה מנקודת מבט של הגיבור

הארבעה הנותרים – זה על זוגות שלקוחים מהטרילוגיה

 

תקציר:

ריילי תומאס רגילה להיות בשליטה. אבל היא עומדת לפגוש את הגבר היחיד שיכול לגרום לה ליהנות מלאבד אותו …

בעולם מלא נשים נזקקות, אני אתגר.

קולטון דונבן שובב עשיר וחתיך עד כאב. גבר שרגיל לקבל בדיוק את מה שהוא רוצה בכל תחומי חיים.

קולטון מתרסק לתוך החיים שלי כמו טורנדו: מוצץ את השליטה שלי, בודק את נקודות התורפה שלי מעבר ליכולתם, ושלא בכוונה חודר את חומת המגן מסביב לב שלי.

אני לא יכולה לתת לו מה שהוא רוצה והוא לא יכול לתת לי מה שאני צריכה. אבל אחרי הצצה מתחת חיצוני המעודנת שלו, לסודות האפלים של נשמתו הפגועה, אני יכולה לעזוב אותו וללכת?

הכימיה המינית שלנו לא מוטלת בספק. הצורך האישי שלנו לשליטה מלאה אינו שנוי במחלוקת. אבל כאשר העולמות מתנגשים, האם הכימיה מספיקה כדי לאחד אותנו?

 

17798287

 

״רשת שקרים״

המשך של ״נופלת ברשת״

קצת על הסדרה:

http://romancebooks.co.il/ההוצאת-מודן-מתרגמת-סדרה-ספרים-חד…/

תקציר של רשת שקרים:

אריקה בת העשרים ואחת, יזמית הייטק בתחילת דרכה, הצליחה להסיר את החומות שהגנו על ליבה ולאפשר לבלייק לנדון, האקר לשעבר ומשקיע יפה תואר, להיכנס אל תוככי נפשה ואל מרכז העצבים של הרשת החברתית שהקימה. כעת היא נחושה בדעתה לאפשר לזוגיות שלהם לפרוח, גם אם זה אומר לתת לבלייק להיות דומיננטי – בחדר המיטות ומחוצה לו.
כשאריקה מרחיבה את צוות העובדים שלה, נראה שהחברה עולה על המסלול המהיר להצלחה, חרף האיום המתמיד מקבוצת ההאקרים שאליה השתייך בלייק בעבר. כשהיא מאפשרת לבלייק לממש את תשוקותיו הכמוסות למרות חששותיה מאיבוד שליטה, היחסים ביניהם נוסקים לשיא של פתיחות וכנות. אולם אירוע טראגי הקשור לחוויה טראומטית מעברה של אריקה טורף את כל הקלפים, והשניים נאלצים להתמודד עם איומים המציבים בסכנה לא רק את אהבתם, אלא גם את שלומם.
רשת שקרים, המשכו של רב־המכר ‘נופלת ברשת’, הוא רומן סוחף ונועז על דרכם המפותלת של אריקה ובלייק למציאת אושר ושלווה כנגד כל הסיכויים, ועל השילוב עתיר הריגושים והסיכונים שבין עסקים, תשוקה ואהבה.

11222799_503346629833852_4162072961046807206_n

ספרים שיצאו בחודשים האחרונים:

כמה קראתם מהרשימה?

-בין שני עולמות / ליליאן סלמה נחום
-אוסישקין / שמרית הילל
-מלחמת התשוקה / ג'ון גריי
-סודות באחוזת שושנים / הילה ארוון
-ללא סודות /אריאלה באום
-vip / מ. רובינסון
-נטע אהובתי / אורית פטקין
-נופלת ברשת / מרדית וילד
-התשוקה להאמין / דנה לוי אלגרוד
-סערה מדברית / מאיה אדרי
-מרכבות באיילון / לימור מויאל
-הצדפה / אן ג’ייקובסון
-הדאנג'ן / שריס סנקלייר
-האור בין הצללים / צוקיקו ספארק
-ליפול לתוכנו / ג'סינדה ויילדר
-גריי / א.ל ג'יימס
-עמוק יותר מהאוקינוס / זהבית טל-און
-עכשיו תורי / לינדה מזרחי
-אלה ומייקה לנצח / ג'סיקה סורנסן
-אחרי שנפלנו / אנה טוד
-רחוק מדי / אבי גלינס
-צוף / יערה עמנואל
-לוקחת אותך / אלייזה קנדי

12046863_503359209832594_7439373477688330021_n