הזר הזה / ענבל אוחנה

פרק 1

***** כל הזכויות שמורות לענבל! אסור לעתיק או לשכפל או להעביר. קטע זה הוא רק לקריאה!*******

 

“זה מה שאת לובשת?”

דניאל לופז הסתכלה עליי בעיניה הגדולות במבט בוחן מלמטה למעלה, דניאל הייתה יפיפייה אמתית ממש מעוררת קנאה, רזה כמטר שמונים, שיער שחור חלק ארוך עד לאמצע הגב, עיניים גדולות וכחולות, היא החברה הכי טובה שלי מגיל 5 אחרי שעברתי  עם אבא שלי בשכנות אליה לאחר המוות של אמי מיד התחברנו  וזה שהיה לנו טעם שונה בגברים רק עזר.

“מה רע במה שאני לובשת?” אני מקמטת אליה את האף

“בקי, את יודעת שאני מתה עלייך, אבל, אחרי הפרידה מהאפס הזה לא חזרת לעצמך, את לא נכנסת למערכות יחסים, כבר שנים שאת שקועה בעבודה והצלחת כמו שלא חלמת עכשיו הגיע הזמן לצאת ליהנות, להכיר מישהו חדש, להזדיין ואולי להתאהב ואני ממש לא חושבת שבמקום שאליו אנחנו הולכות תצליחי בג’ינס, חולצה מרושלת והשיער פזור ככה, זה לא בר שכונתי את יודעת, חוץ מזה ככה לא מתלבשת מקום ראשון ברשימת הרווקות הכי נחשקות מתחת לגיל שלושים”

היא מצחקקת וזורקת עליי את עיתון הבוקר, שם התפרסמה הרשימה השנתית של עשרים הנשים הרווקות הנחשקות והעשירות ואני לתדהמתי הייתי מקום ראשון בשנה השלישית ברציפות, החיוך של דניאל היה מסנוור, אפשר לראות שהיא באמת דואגת לי, הפרידה מג’ון הייתה קשה, וריסקה אותי לקרשים, למרות שזה היה קשה נתתי למישהו אחר להוביל ולאן זה הוביל אותי? להיות עזובה ולבד, היינו חברים מגיל 16 ותכננו להתחתן, הוא היה חתיך מהמם, מסוקס, מסוג הגברים שרק מסתכלים עליהם ורוצים לזנק עליהם, שיער משי מלא, עיניים חומות וגוף בנוי לתלפיות שמחלל אותו קעקוע של טרייבל על הזרוע, לא הבנתי מה הוא מצא בי והייתי אסירת תודה על כך שבכלל הסתכל לכיווני, הייתי כל כך מאוהבת ומסונוורת שאפילו לא שמתי לב שבגד בי בכל הזדמנות שהייתה לו, בפעם האחרונה גם תפסתי אותו בזמן מעשה.

“היי, זה לא פעם ראשונה שאנחנו יוצאות ועם כל הכבוד עד עכשיו כשרציתי לצאת עם זיון יצאתי, גם עם הבגדים האלה” חייכתי אליה חיוך ממזרי היא ידעה בדיוק למה אני מתכוונת, מאז הפרדה מג’ון יצא לי כבר לצאת ולחזור עם סטוץ לילי ובפעם האחרונה שהתלבשתי ככה היינו במיאמי הייתי צריכה להיות בערב התרמה לילדים חולים, האירוע היה נוצץ כמו תמיד ולבשתי את אחת השמלות בעיצוב אישי שתפרה לי במיוחד ‘וורה וואנג’ בצבע שחור ונראיתי אלגנטית ושם ראיתי אותו, הגבר הכי חתיך עלי אדמות, זכר אלפא קצוץ שיער בעל עיניים ירוקות, הוא היה נראה כמו אל בחליפה שחורה קלאסית עם חולצה לבנה ועניבה שחורה, כל הערב נעצנו מבטים אך לא התקרבנו כאשר הסתיים ערב ההתרמה דניאל ואני החלטנו להישאר ולעשות מזה סוף שבוע של חופשה, ישנו באחד מהמלונות שבבעלות אבי ותפסנו שני חדרים היות וידענו שאחת מאתנו בוודאי תרצה לחזור עם מישהו לחדר, בערב האחרון השתכנעתי לרדת לבר שנמצא במלון למרות שלא ממש רציתי ולכן התלבשתי כך, ישבתי על הבר לאחר שדניאל פגשה מישהו ופרשה לחדרה לאחר שהחלטתי לסיים את הסנגרייה שהתחלתי לשתות, הוא התיישב לידי ,אני עדיין יכולה להריח את הריח שלו, הוא היה מהמם, נוטף סקס עם עיניים ירוקות וחודרות שיער קצוץ וכולו מסוקס, זה היה הגבר מערב ההתרמה לא יאמן שהוא כל כך חתיך, הוא לבש ג’ינס וחולצה צמודה שהבליטה גוף של אל מתחת לחולצה, חשמל עבר באוויר ורציתי אותו עליי.

“היי, זו את” הוא פתאום פנה אליי הקול שלו חזק ובטוח ושולח אל גופי זרמים

“היי, זה אתה” החיוך המטופש שלי לא עזב לי את הפנים, שוחחנו במעט אך לא החלפנו שמות או טלפונים הוא התעקש לשלם על המשקאות שלי וכשהלכתי השארתי לו את המספר החדר שלי על מפית, מאפשרת לגורל להחליט, החלטתי שאם הוא באמת מעוניין הוא יעלה ובמידה ולא אני אשכח ממנו, למען האמת התפלאתי שלאחר לא יותר מעשר דקות שמעתי דפיקה בדלת וכשפתחתי אותה הוא נעמד מולי, לא התאפקתי וישר תקפתי אותו בנשיקה חמה ובולעת ושכבנו כל הלילה, יום למחרת, הוא עדיין ישן, הדברים שלי כבר היו ארוזים במזוודות, לקחתי את המזוודות ועזבתי את מיאמי, שלושה חודשים עברו מאז ולפעמים הוא עדיין מופיע בחלומות שלי.

“ברור, את מהממת, גם אם תצאי עם פיג’מה תוכלי לחזור עם סטוץ, אבל אני רוצה שתפתחי את הלב, לא היית כזה לפני ג’ון ולאן שאני מתכננת לקחת אותך, מה שאת לובשת פשוט לא יספיק, בואי תני לי לסדר אותך, מבטיחה לך שאת תהיי יותר מהממת ממה שאת כבר”, היא קובעת, חייכתי בנימוס, לפתוח את הלב? למה זה טוב? כבר שנים שאני בשליטה מלאה בחיים שלי ואני מעדיפה את זה ככה, שליטת העולם שלי, אהבה זה לחלשים ואני ממש לא כזו.

לאחר כשעה הסתכלתי במראה, לא זיהיתי את עצמי, השיער הגלי שלי בצבע אדמוני לוהט, הוחלק, הפוני שלי הוסת לצדדים ונתן מסגרת יפה לפנים, העור הלבן שלי פתאום לא נראה לי חיוור, והשמלת מיני השחורה של ורסאצ’ה מחבקת את הקימורים שלי בצורה סקסית, עיניי הדבש שלי אופרו בצורה מעושנת ועל שפתיי אודם מבריק ואדום, אהבתי את המראה שלי בצורה כזו, נראיתי סקסית, והרגשתי כאילו מישהי אחרת מסתכלת עליי מהמראה.

“הטאצ’ הסופי, קחי” דניאל יוצאת מהארון שלי ומושיטה לי את עקבי הסטילטו בצבע שחור עם רצועות כסופות ועגילי חישוק עם נגיעות יהלומים שנלקחו מהמגירה שלי.

“יהלומים הם חבריה הטובים של כל אישה, לא כך?!” היא מחייכת

אני אוהבת את העגילים ואני בהחלט יכולתי להרשות לעצמי לקנות אותם, מלבד זה שאבא שלי ברוס הנסון, היה אחד מהגברים העשירים ביותר בלוס אנג’לס, גבר שכבר בגיל המופלג של שלושים ושתיים הוא עשה את הכסף שלו מפיתוח של סטרט-אפ בתחום האינטרנט ומכר אותו לאחר מכן במיליארד דולר, כך הקים את חברת “הנסון-טק” כמובן שהיו לו עוד עסקים צדדים, כמו פאבים, מסעדות ,מלונות, אבא של דניאל היה יד ימינו, ככה שזה עזר לחיבור המידי שלנו והפכנו למשפחה, אמא שלי לא הספיקה ליהנות מהעושר של אבא שלי כך שהורעף עליי כסף מילדות.

“אני אוהבת אותך, את אחות בשבילי, תודה שאת דואגת לי, אני מעריכה את זה מאוד”

“ברור שאני אדאג לך, ובואי אדם צריך לבוא” היא מחייכת

אדם  אחיה התאום של דניאל, אלוהים, הוא כל כך חתיך, הוא מטפח את שריריו על בסיס יומי, ויש לו מבט חודר ועיניים כחולות חודרות ומשתקות, הוא כל כך דומה לה, פעם כמעט קרה ביננו משהו, אבל הצלחנו לעצור את זה בזמן… עכשיו שאני חושבת על זה חבל, היה יכול להיות מעניין.

הטלפון צלצל “יפיפיות שלי אתן מוכנות?” שמעתי את אדם אומר לדניאל בטלפון

“כן אנחנו יוצאות”

“טוב אני בשביל גישה, תוך דקה אני אצלכם בבית”

הבית שלנו היה בית פרטי בעל שלוש אגפים שהשתרע על שטח עצום של אלפיים מטר מרובעים, הוא היה בנוי ברובו מלבנים, העיצוב שלו היה חמים, ביתי ומזמין, האומנות שהייתה בו היא מינימליסטית, תמונות של נופים ועצמים דוממים שקישטו את המבואות, פסלים שעיטרו חלק מהבית באגף הראשי היו בו חמישה חדרי שינה, ספריה גדולה, חדר אוכל, מטבח מאובזר בכל החידושים, חדר קולנוע ומהסלון היה מסדרון שממנו הייתה יציאה לבריכה בחצר, הבית היה בשכונה יוקרתית עם חצר גדולה וירוקה והייתה תחומה בגדר גבוהה עם שער כניסה גדול ממתכת בעל אינטרקום, את הבית קיבלתי במתנה מאבא שלי לכבוד החתונה שלי עם ג’ון שבסוף לא התקיימה, לא סיפרתי לאבא שלי מה קרה אין ספק שהוא היה הורג אותו אם היה יודע, הייתי בבת עיניו והוא לא היה מאפשר לאף אחד לפגוע בי, למרות שלג’ון לא היה כסף, אבא שלי הבין וכיבד את מערכת היחסים ביננו, היינו צעירים מאוד ולמרות רצוננו להתחתן הוא לא התערב וקיבל בהבנה את כל החלטותיי כאשר ג’ון ואני נפרדנו הבאתי את דניאל לגור איתי, היא עזרה לי לשמור על השפיות וחיזקה אותי כשנשברתי, היא יודעת עליי הכל, גם את הסודות הכי כמוסים שלי ותאמינו לי, יש לי כאלה.

“היי אדם” חייכתי כשיצאנו לאוטו של אדם, הוא יצא מהאוטו על מנת לפתוח לנו את הדלת, אין ספק ששנים של נימוסין השתלמו, הוא היה מרשים ביותר, לבוש בנונשלנטיות של ספורט אלגנט, מכנס שחור וחולצת כפתורים צמודה שמחבקת את גופו החטוב, הוא חייך למראי

“ואו בקי, את נראת… ואו…” חייכתי למשמע המילים שלו הביטחון העצמי שלי היה צריך אישור.

“תודה”

“אממ.. אממ.. גם אני פה” רטנה דניאל

“גם את מהממת אחותי, אבל בקי.. את יושבת לידי כן?”

“אדם!!” צעקה עליו דניאל בשעשוע.

 

פרק 2

המועדון היה מלא עד אפס מקום, הוא היה מודרני הקירות בצבעים חומים שחורים ולבנים שהשתלבו בצורה נהדרת עם הבר הארוך שהשתרע לאורך צד שמאל, התיישבנו על ספה בצד ליד רחבת הריקודים, זה היה מועדון אקסקלוסיבי, התור היה ארוך והשתרע אל כל אורך הרחוב, לא הייתה לנו שום בעיה להיכנס שכן, המועדון היה אחד מהמועדונים של אבא שלי.

“בוא נפתח את הערב עם משהו קליל , אני רוצה בבקשה מרטיני יבש ללא קרח 2 זיתים, דניאל, אדם מה אתם שותים?”

“מרטיני זה ממש קליל,” אמר אדם בציניות  וחייך חיוך מסנוור ,”אני רוצה בירה” אמר אדם למלצרית שעפעפה עליו את העיניים  הירוקות שלה עם המבט שאני מנחשת הכי מפתה שהיה לה וקרץ לי

“אני אשתה אותו הדבר כמוה, בבקשה” דני צעקה כדי להתגבר על הרעש, המלצרית חייכה והלכה, לא לפני שזרקה עוד מבט על אדם, טוב, הוא חתיך הורס, רווק ואין שום סיבה למה היא לא תסתכל.

הסתכלתי ובחנתי את האנשים שמסביבי, נשים וגברים, הכל היה נראה ערבוביה  ארוטית שלמה, נשים חושפות ומזמינות וגברים מפתים, אהבתי להסתכל על משחק החיזור הזה

“למלצרית בא עלייך” אמרתי לאדם בחיוך ממזרי

“אההה ויש לה גם ציצים גדולים, תבדוק אם הם אמתיים” הוספתי בחיוך

“טוב למען האמת בניתי עלייך, אבל אם את אומרת את זה ככה… נזרום עליה” אמר אדם ושנינו פרצנו בצחוק מתגלגל

“טוב אני הולכת לרקוד, ואולי למצוא מישהו שיזמין אותי למשקה ואולי גם להזדיין” הכריזה דני ולאוויר ונעמדה, מעבירה את עיניה ממני לאדם כאילו מחכה, גלגלה את העיניים

“נו, אז אתם באים או מה?” זו לא באמת הייתה שאלה כך שחייכתי למבט הזה שלה שאומר “קומו מיד” וידעתי שלא נוכל לסרב, היא לא אחת שמוותרת.

המוזיקה געתה, טכנו פופ משולב, ועברנו לשתיית וודקה עם חמוציות, הרגשתי כבר את האלכוהול עולה אך לא הייתי שיכורה, רקדנו אני ודניאל, אדם כבר התחיל להתמזמז עם  המלצרית בעלת החזה הגדול ממקודם שכנראה כבר סיימה את המשמרת.

פתאום שמתי לב לשני  גברים חתיכים בסמוך אלינו, מה זה חתיכים, מושלמים וכמובן שהנשים שקרקרו סביבם נראות מזמינות מתמיד, הראשון היה עם שיער שחור שמגיע עד הכתפיים, עיניים ירוקות, גוף שרירי, שמראה על אימונים בחדר כושר, הוא הסתכל עליי במבט חודר וחיוך פלרטטני בשפתיו, הוא היה נראה ממש טוב אבל האמת ששיער ארוך לא עושה לי את זה, הצצתי לכיוון הבחור השני שהיה אתו ראיתי רק את גבו, הוא היה גבוה, לבוש בג’ינס שחורים, חולצת טריקו צמודה שהראתה את השרירים והגוף החטוב שמתחת, משהו משך אותי אליו, הוא היה קצוץ שיער וכשהסתובב לכיווני ראיתי זיפים קטנים שמזדקרים מהלסת המרובעת והמושלמת שלו הוא היה מסוקס, אף סולד וכשהסתכלתי עליו נתקלתי בעיניים ירוקות, חודרות שצועקות סקס, זיהיתי אותו מיד, זה היה הבחור ממיאמי פתאום נעצרתי במקום, פשוט קפאתי הראש התרוקן מכל מחשבה ורטט עבר לי בכל הגוף, פנטזתי עליו לילות שלמים, הרגשתי שאני רוצה אותו כאן ועכשיו ופשוט לא אכפת לי איך…

“מה קרה?” דניאל נראתה מבולבלת כאשר ראתה אותי קופאת במקום

“את זוכרת את הבחור שסיפרתי לך עליו לפני שלושה חודשים שהיינו במיאמי?” היא הנהנה

“הוא פה” החוויתי לה עם הפנים שתסתכל, היא הסתכלה והחזירה אליי מבט מחויך

“כן, הוא נראה כמו הטיפוס שלך.. גם השני חמוד, אולי יצא גם לי משהו מזה.. בואי נתקרב קצת..” ושלחה אליהם את החיוך הידוע והמסנוור שלה.

בצעדי ריקוד מחושבים וסקסיים התקרבנו אט אט, ושוב העיניים שלנו נפגשו, הרגשתי ברטט שעובר לי בין הרגלים ופתאום הרגשתי ביישנית, לא הצלחתי להגיד כלום, העיניים שלנו היו נעוצות אחת בשנייה, מעניין אם הוא מרגיש את זה גם חשבתי ופתאום הוא התקרב קצת יותר, הכרחתי את עצמי להתיק את עיניי, להסתובב ולרקוד לכיוון השני, היה בו משהו מהפנט, ידעתי שאני יהיה אבודה ושזה אומר צרות צרורות בשבילי הסתכלתי שוב, פתאום הוא נעלם.

“אני לא חושבת שהוא בעניין הפעם, הוא התרחק” התקרבתי ודיברתי אל האוזן של דניאל, היא הסתכלה עליי, איתרה אותו בעיניה הסתכלה עליו ואז שוב פעם פנתה להסתכל עליי.

“או… הוא ממש בעניין, תסמכי עליי, הוא לא מוריד ממך את העיניים, אני אוציא את המפתח למקרה שבכל זאת לא תחזרי אתנו היום, אדם בטח גם יהיה אצלנו עם אורחת” היא חייכה.

פתאום המוזיקה השתנתה והשיר של אנריקה איגלסיס בשם tonight התנגן ברקע, הוא כל כך התאים לסיטואציה כי כבר החלטתי! והלילה אני מזיינת אותו, התחלתי להתנועע לפי הקצב, בחושניות, חרמנית מהגבר שרק הרגע ראיתי, הרמתי את עיניי ואז ראיתי אותו, את הגבר המושלם הזה שחרמן אותי מבלי לדבר איתי בכלל, מולי, מחייך, איזה חיוך, דמיינתי את עצמי שרועה לרגליו, מתחננת שייתן לי את כל מה שיש לו וחזק, לא ידעתי את שמו וגם לא היה אכפת לי, הייתי נעולה ומרותקת לתאוות הבשרים שהקיפה אותי, ידעתי שאני פשוט רוצה אותו מעליי, מתחתי, בידי או איפה שהוא ירצה, כל גופו נטף סקס, הסתכלתי לתוך עניו ודמיינתי את עצמי רוכבת עליו וגונחת מעליו מרוב הנאה, ידעתי שזה יהיה טוב בדיוק כמו בפעם הראשונה.

פתאום הוא תפס במותני, התקרב החזיק אותי צמוד, הרגשתי את הזקפה הקשה שלו אל מול גופי, רקדנו ככה צמודים זה לזו זמן מה, כאילו אין אף אחד אחר חוץ מאתנו, לא ראיתי אף אחד ולא עניין אותי אף אחד מלבדו

החלטתי שאני פשוט רוצה אותו, משכתי את ראשו אליי בחיבוק ואמרתי לאוזנו מעל המוזיקה “אז אתה הולך לזיין אותי או מה?”.

josh-kloss-water

 

תגובות

תגובות פייסבוק

6 מחשבות על “הזר הזה / ענבל אוחנה

  1. סוחף ומעניין… גורם לי לרצות לקרוא עוד,
    רק שלפעמים נדמה כתוב נורא מהר, צריך לתת למילים לנשום 😉
    ולעיתים נדמה כמו סיפור שמספרים לחברה על קפה..
    אבל סה”כ כתיבה באמת יפה ולייק פלוס פלוס על פרוטוגוניסטית חזקה ועצמאית 🙂

כתוב/כתבי תגובה

מעבר לסרגל הכלים